ביקורת מופע "עכבר העיר" : כוכב הערב, ללא ספק, מי שבאמת גנב את ההצגה, היה בחור צעיר בשם לירון עמרם. בניגוד לרוב המופעים האחרים, נדמה היה שאף אחד לא ממש יודע מי זה הבחור הרזה והמופנם הזה שעולה על הבמה עם מכנס מחויט לבן, גופיה לבנה ועליה חולצת כפתורים לבנה, וגיטרה חשמלית לבנה לחלוטין. בדיוק בשביל מופעים כאלה כדאי להגיע לפסטיבלים גדולים, לגלות משהו חדש שלא הכרת לפני כן, להיכנס במקרה להופעה שמעיפה לך את המוח למקומות אחרים. עמרם היה מעיף המוח הרשמי של פסטיבל התחנה המרכזית, מסוג המופעים שבאופן ספונטני מצליח לסחוף אליו קהל גדול מהצפוי, גונב את הפוקוס מהרחבות האחרות. עם המראה השיקי, סוג של שילוב בין היפסטר למזרחי, הרים את הבלוק עם חאפלה ערבית שמשלבת שירה בעברית וניבים שונים של ערבית (בעיקר תימנית, קצת מרוקאית, ובטח עוד כל מיני ניבים שהשתרבבו שם). וזה היה אינטיליגנטי, עם סאונד עשיר להחריד, נעים בגוף, שמשלב גם קצת אלקטרוניקה עדינה. וזה עוד לפני שהבחור פותח את הפה, עם הסלסולים העמוקים והקול הצלול והבריא. רק בשביל זה שווה היה להגיע.